גזר דין בתיק ת"פ 7050-05-11

1. הנאשמים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות - עבירה בניגוד לסעיף 334 + 335(א)(1) לחוק העונשין. הנאשם 1 הורשע בנוסף בעבירה של החזקת סכין שלא כדין - עבירה בניגוד לסעיף 186(א) לחוק. 

במסגרת ההסדר הוסכם שהטיעונים לעונש יידחו לאחר קבלת תסקיר, וכל צד יטען באופן חופשי.               

2. בהתאם לכתב האישום המתוקן, במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק, יומיים עובר לתאריך 16/4/11, תקף צוריאל פדלון, את הגב' דבורה אוזן, אמו של עובדיה אוזן (להלן:"המתלונן"), אשר ישנה בסלון ביתה, בכך שזרק לעברה מחלון הבית ביצה, אשר פגעה בה ונשברה על בגדיה. בעקבות האמור ובסמוך לכך, יצא המתלונן אל עבר הנאשם 2 ונאור דהן, אחיו של הנאשם 1, ותקף אותם שלא כדין בכך שהכה אותם בבעיטות ובחבטות בגופם, זאת לאחר שחשד כי הנאשם 2 הוא זה שזרק את הביצה על אמו.           
   
   בתאריך 16/4/11 בשעה 03.00, בכיכר הכוכב בנתיבות, פצעו הנאשמים 1 ו 2 שלא כדין ובצוותא חדא את המתלונן, בכך שנאשם 2 תפס את ידיו של המתלונן ונאשם 1 דקר אותו באמצעות סכין וגרמו לו לחתכים שטחיים בבית החזה, בכתף ובזרוע שמאל. המתלונן סטר לנאשם 2 על פניו, השתחרר מאחיזתו ונמלט לביתו. בעקבות האמור נזקק המתלונן לטיפול רפואי. 
   
3. מתסקיר שירות המבחן, בעניינו של הנאשם 1 עולה, כי הנאשם בן 18, רווק, סיים 10 שנות לימוד. טרם מעצרו שירת כטירון בבסיס "חוות השומר" במסגרת של חיילי מקא"מ. מפקדת המחלקה של הנאשם, הביעה נכונות לחזרתו של הנאשם להמשך שירות, ושילובו בשירות סדיר פעיל. הנאשם השתלב בחודש דצמבר 2011, במרכז יום לטיפול בנפגעי אלכוהול בבאר שבע, ולאחר שההליך הטיפולי במרכז יום יסתיים ביום 15/3/12, ישולב הנאשם בקבוצת המשך למשך 3 חודשים.          
   משיחה שנערכה עם המתלונן עולה, כי בינו לבין הנאשמים הייתה מערכת יחסים חברית, כאשר האירוע נשוא כתב האישום, הינו מקרה חד פעמי בו נעשה שימוש באלימות ביניהם. עוד ציין, כי במהלך האירוע הם החלו בדחיפות הדדיות עד שהנאשם הוציא סכין ודקר אותו. המתלונן תיאר את הנאשם כאדם שאיננו אלים, אשר פעל תחת השפעת אלכוהול. המתלונן לא הגיש תלונה במשטרה והוא אינו בקשר עם המתלוננים ואינו חושש מהם.
   
   בהתייחסותו לעבירה, הנאשם 1 לקח אחריות על ביצועה, הודה והביע חרטה וצער. לדבריו בעת ביצוע העבירה היה תחת השפעת אלכוהול, פעל באופן אימפולסיבי מבלי לשקול השלכות מעשיו.     
   לסיכום, שירות המבחן התרשם כי הנאשם 1 בעל אישיות חלשה, הזקוק למסגרת תומכת שתסייע לו לגבש את זהותו האישית. ההליך הטיפולי, המסגרת הצבאית והמשפחה, יהיה בהם כדי לתת לנאשם 1 סיכוי להשתלב באופן נורמטיבי בחברה. בנוסף, נוכח גילו הצעיר של הנאשם 1, שליחתו למאסר בפועל או למאסר בעבודות שירות, תפגע באופן ישיר בהמשך שירותו הצבאי והמשך שילובו בחברה. מכאן, המליצו להטיל על הנאשם 1 צו מבחן למשך שנה, במסגרתה ימשיך השתתפותו במרכז לטיפול בנפגעי אלכוהול עד חודש יוני 2012 ולאחר כך ישולב בקבוצה טיפולית בשירות או בשיחות פרטניות, וכן להטיל עליו עבודות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות.    
   באשר לשאלת ההרשעה, המליצו כי לאור גילו הצעיר וההליך הטיפולי בו משתתף, תבוטל הרשעתו.            
   
4. מתסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם 2 עולה, כי הנאשם בן 20, רווק, סיים 10 שנות לימוד, וכיום משרת כחייל בשירות סדיר. במסגרת הליך המעצר, השתתף הנאשם בקבוצה המיועדת לעצורי בית. הנאשם הינו הצעיר מבין שלושה אחים. משפחתו טופלה בעבר בלשכה לשירותים חברתיים סביב קשיים כלכליים. משיחה עם המתלונן עולה, כי במהלך האירוע, שהחל בדחיפות הדדיות כאמור, הנאשם החזיק את המתלונן כאשר נדקר על ידי הנאשם 1. עוד מסר כי הנאשם אינו אדם אלים וכיום הוא אינו בקשר איתו.
   הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית בפברואר 2012. בהתייחסו לעבירה, הביע צער וחרטה, אולם נטל אחריות באופן חלקי למעשיו. לדבריו, בעת ביצועה, היה תחת השפעת אלכוהול. שירות המבחן התרשם כי העבירה בוצעה על רקע של שימוש בחומרים ממכרים, אשר פגעה ביכולתו לבחון התנהגותו ומשמעותה. לסיכום, המליץ להעמיד את הנאשם בפיקוח צו מבחן למשך שנה, כאשר במסגרתה ישולב בקבוצה טיפולית בשירות, וכן להטיל עליו עבודות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות. באשר לשאלת ההרשעה, המליצו להימנע מהרשעתו. 

5. ב"כ המאשימה במסגרת טיעוניו לעונש טען, כי המדובר בתיק חמור, כאשר הנאשמים פצעו את המתלונן בצוותא חדא. הנאשמים החליטו לפתור סכסוך קודם שהיה ביניהם לבין המתלונן, באלימות, כאשר נאשם 1 משתמש בסכין שהייתה בידו, דוקר את המתלונן וגורם לפציעתו. לטעמו, יש להעדיף את שיקולי ההרתעה, תוך הוקעת נגע האלימות  ותרבות השימוש בסכין כדרך לפתרון סכסוכים, על פני נסיבותיהן האישיות של הנאשמים, הגם שמדובר בנאשמים נעדרי עבר פלילי. עוד נטען, כי בניגוד לתסקיר שירות המבחן, בו ניתן דגש לשיקול הצר של הנאשמים, על בית המשפט לתת דגש לשיקולים נוספים, הגם שלא עולים בקנה אחד עם אותם שיקולים של הנאשמים. מכאן, עתר להשית על הנאשמים עונש מאסר בפועל, מאסר מותנה מרתיע, קנס ופיצוי למתלונן.

6. ב"כ הנאשם 1 עתר מנגד, לאמץ את המלצת שירות המבחן, לבטל את ההרשעה, ולהטיל על הנאשם של"צ וצו מבחן, על מנת להמשיך את ההליך הטיפולי. הנאשם בן 19, בעת האירוע היה חייל על סף קטינות ולא הבין עד תום את מעשיו. בעקבות מעצרו, שירותו הצבאי נדחה. הנאשם נעצר לתקופה של כמעט שלושה חודשים, ולאחר כך שוחרר בתנאים מגבילים למשך תקופה ארוכה. המעצר השפיע עליו מאוד, ורתם אותו להליך הטיפולי, ולגמילה מאלכוהול. הנאשם הלך להתעמת עם המתלונן, לאחר שהמתלונן תקף את אחיו התאום של הנאשם 1 ואת הנאשם 2 בעקבות כך שנזרקה ביצה על אמו, דבר שהתברר כלא נכון. התפתח ויכוח במסגרתו הנאשם חתך את המתלונן חתכים שטחיים. המתלונן בהודעתו במשטרה מסר כי הם חברים והוא סלח להם. אכן מדובר בעבירה חמורה, ומאידך הנאשם 1 זקוק לתמיכה ודחיפה קדימה, וענישה חמורה מידי תדרדר אותו. אשר על כן, עתר לקבל המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם עבודות שירות לתועלת הציבור וקנס.     
   
   במסגרת הראיות לעונש העיד כעד אופי מטעם הנאשם 1, מאיר דהן, אביו של הנאשם. העד סיפר כי הנאשם 1 השתנה, התבגר וזאת בעזרת המרכז יום. ביקש שבית המשפט יאפשר לנאשם לחזור לשירותו הצבאי.